חלום של חלמאי

1999 | שמן על בד  | 110X100 סמ'

חנה נוה

2015-1938

"אני רואה צל עצים כעצים. באמצעות הצל החמקמק, אני מנסה לתפוס את הבלתי נתפס, את הצד הרוחני של הדברים,
את החומק, שלעיתים
הוא כל מה שיש,
ומציאותי מן המציאות״

חנה נוה.

אודות

חנה נוה נולדה בוולודבה (Włodawa), פולין, בשנת 1938.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, משפחתה מצאה מפלט ברוסיה. האב גויס לצבא האדום ונהרג באסטוניה בשנת 1944. עם תום המלחמה, האם וחמשת ילדיה חזרו לפולין. זמן קצר לאחר מכן, הוברחו הילדים למחנות העקורים בגרמניה. הם הועברו ממחנה אחד למשנהו עד להאחדה עם האם.

 

מחנה העקורים הראשון שוורצנבורן (Schwarzenborn) היה "אזור מוקף יער." הבית היה מקום של סיפורים עצובים על שארית המשפחות ועל כאלו שלא חזרו, בעוד שהיער היווה מגרש משחקים לילדים.


בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה והשתכנה בקרית ים, "גב ים ג'." המשפחה התפרנסה בקושי רב והאמנית למדה ועבדה בעת ובעונה אחת. כחיילת, המשיכה ללמוד בסמינר ערב למורים והתמחתה בספרות ובתנ"ך.


בשנת 1967 סיימה לימודי תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. לימים, החלה ללמוד ציור מטעם ההתיישבות העובדת ב"מכון אבני" (בין מוריה היו אביגדור סטימצקי, יעקב וכסלר, יאן ראוכוורגר, רחל שביט...)


הצייר יחזקאל שטרייכמן היווה דמות מרכזית במכון ובחייה המקצועיים, שכן הוא שיכנע אותה לזנוח את דרך ההוראה ולהקדיש עצמה לציור. נוה ראתה בדרך ההוראה שליחות ומאידך פחדה מדימוי האמן היות שעדיין ראתה בעצמה פליטה שאינה משויכת. עם זאת, זכתה למלגת הצטיינות בציור מטעם המכון.


חנה ושמואל נוה נישאו בשנת 1964.


בשנת 1980 עברה נוה עם משפחתה – שמואל נוה ושני הבנים, אורי ודני – למושב עשרת. בתקופה זו חיברה בין שתי אהבותיה – הוראה וציור. היא הקימה סדנה לציור למבוגרים בעשרת ועיקר פעילותה הייתה בגדרה. האמנית שמה לה כיעד ללמד ציור ,כמו גם להרחיב את אופקי התלמידים בתרבות ובאמנות ישראלית ובינלאומית (ד"ר דורית קדר הרצתה בסדנה בגדרה במשך שנים רבות).


פעילותה בסדנה ערכה כשני עשורים. במקביל לעבודתה בהוראה, סללה את דרכה כאמנית פעילה ופורייה בארץ ובחו"ל. האמנית הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות.


חנה נוה נפטרה בשנת 2015.