בנופי הארץ חוזר מוטיב התלישות והזרות, כמו גם אובדן התום. עם זאת, מודגשת עוצמתו של החלום.

אירית לוין

"...יש בית במרחב, לרוב קטן, תמים ומרוחק, כהה אך עם חלונות מוארים... לימים נעלמה צ'יקיטה הכלבה מתוך הציורים ונותרו הנופים והכבישים... כנקודה בזמן שבין געגוע לציפייה."

חנה נוה

עצים גבוהים סוככים ומאיימים על ריבוע זעיר ולבן של בית. רכבת חולפת וחפוזה מפאת הברושים, שחור קרונותיה מעומעם וניבלם.

ד"ר דורית קדר

“…A house in the wide open space, often small-sized, childlike, estranged, dark with lighted windows… Eventually, Chiquita, the dog, ceases to appear in the paintings, leaving the landscapes and the roads orphaned… Oscillating between yearning and anticipation.”

Hana Naveh

The landscapes are impregnated with motifs as displacement, alienation, and loss of innocence, but the power of the dream is irrefutable.

Irit Levin

Towering trees protect and threat at one a square of a white house. A train hastily moves past, alarmed by the cypress trees, its black cars blurry and halted.

Dr. Dorit Kedar