Hana Naveh
1938 - 2015
A Chelm's dream
1999 | Oil on Canvas | 110X100 cm'
חלום של חלמאי
1999 | שמן על בד | 110X100 סמ'
חנה נוה
2015-1938
"אני רואה צל עצים כעצים. באמצעות הצל החמקמק, אני מנסה לתפוס את הבלתי נתפס, את הצד הרוחני של הדברים,
את החומק, שלעיתים
הוא כל מה שיש,
ומציאותי מן המציאות״
חנה נוה.
אודות
חנה נוה נולדה בוולודבה (Włodawa), פולין, בשנת 1938.
.Hanna Naveh was born in Włodawa, Poland, in 1938
.Hanna Naveh was born in Włodawa, Poland, in 1938
With the onset of World War II, her family found refuge in Russia. The father was conscripted into the Red Army and killed in Estonia, in 1944. As the war ended, the mother and her five children came back to Poland. Shortly thereafter, the children were smuggled into a displaced persons camp in Germany. They were moved from one camp to another until they were finally reunited with their mother.
The first camp at Schwarzwald was an area “surrounded by a forest.” Home became the place where sad stories were being told about family members left behind and those who had not come back; while the forest turned into the children’s playground.
In 1949, the family moved to Israel and settled in Kiryat Yam, then called Gav Yam. The family struggled financially and the artist had to go to school and work at the same time. During her army service, she continued to study at a teachers’ seminar, focusing on proficiency in Bible and Literature.
Naveh graduated in 1967 with a BA in Humanities from Tel Aviv University. Later on, she began to study painting at the Avni Institute, courtesy of the Israeli Labour Settlements Movement (Her teachers included Avigdor Stematsky, Jacob Wexler, Jan Rauchwerger, Rachel Shavit...)
The painter Yehezkel Streichman was a key figure at the Institute and very influential in Naveh’s professional life, as he convinced her to abandon teaching and devote her life to painting. Naveh saw in teaching a calling and at the same time was apprehensive about the image of the artist as she saw herself a displaced refugee. Nevertheless, the Institute awarded her a scholarship for excellence in painting.
Hanna and Shmuel Naveh married in 1964.
Hanna, Shmuel, and their two sons, Uri and Danny, moved to Aseret community settlement in 1980. During her time there, Naveh brought together her love for teaching and painting. She established a painting workshop for adults in Aseret and she was mostly active in neighboring Gedera. The artist’s objective was to teach painting as well as to broaden the horizons of her students regarding international and Israeli culture and art (Dr. Dorit Kedar was a lecturer at the Gedera workshop for many years).
Naveh’s activity at the workshop spanned two decades. Concomitantly with her work as a teacher, she paved a path as an active and prolific artist in Israel and abroad, holding numerous one-person and group exhibitions.
Hanna Naveh passed away in 2015.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, משפחתה מצאה מפלט ברוסיה. האב גויס לצבא האדום ונהרג באסטוניה בשנת 1944. עם תום המלחמה, האם וחמשת ילדיה חזרו לפולין. זמן קצר לאחר מכן, הוברחו הילדים למחנות העקורים בגרמניה. הם הועברו ממחנה אחד למשנהו עד להאחדה עם האם.
מחנה העקורים הראשון שוורצנבורן (Schwarzenborn) היה "אזור מוקף יער." הבית היה מקום של סיפורים עצובים על שארית המשפחות ועל כאלו שלא חזרו, בעוד שהיער היווה מגרש משחקים לילדים.
בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה והשתכנה בקרית ים, "גב ים ג'." המשפחה התפרנסה בקושי רב והאמנית למדה ועבדה בעת ובעונה אחת. כחיילת, המשיכה ללמוד בסמינר ערב למורים והתמחתה בספרות ובתנ"ך.
בשנת 1967 סיימה לימודי תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. לימים, החלה ללמוד ציור מטעם ההתיישבות העובדת ב"מכון אבני" (בין מוריה היו אביגדור סטימצקי, יעקב וכסלר, יאן ראוכוורגר, רחל שביט...)
הצייר יחזקאל שטרייכמן היווה דמות מרכזית במכון ובחייה המקצועיים, שכן הוא שיכנע אותה לזנוח את דרך ההוראה ולהקדיש עצמה לציור. נוה ראתה בדרך ההוראה שליחות ומאידך פחדה מדימוי האמן היות שעדיין ראתה בעצמה פליטה שאינה משויכת. עם זאת, זכתה למלגת הצטיינות בציור מטעם המכון.
חנה ושמואל נוה נישאו בשנת 1964.
בשנת 1980 עברה נוה עם משפחתה – שמואל נוה ושני הבנים, אורי ודני – למושב עשרת. בתקופה זו חיברה בין שתי אהבותיה – הוראה וציור. היא הקימה סדנה לציור למבוגרים בעשרת ועיקר פעילותה הייתה בגדרה. האמנית שמה לה כיעד ללמד ציור ,כמו גם להרחיב את אופקי התלמידים בתרבות ובאמנות ישראלית ובינלאומית (ד"ר דורית קדר הרצתה בסדנה בגדרה במשך שנים רבות).
פעילותה בסדנה ערכה כשני עשורים. במקביל לעבודתה בהוראה, סללה את דרכה כאמנית פעילה ופורייה בארץ ובחו"ל. האמנית הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות.
חנה נוה נפטרה בשנת 2015.