White Night

By: Shula Frumer

1998

הציירת חנה נוה מביאה בתערוכה בבית מאירוב את הדואליות שבין האור לצל ובין הפעילות המוחית ביום לזו של הלילה.
 

תערוכת ציור רגישה, שברירית, מינימליסטית, חלומית ויפה להפליא מוצגת בבית מאירוב בחולון. הציירת, חנה נוה, מכנה אותה "לילה לבן" ומצרפת אל ציורי השחור-לבן המרטיטים שלה גם מילון מונחים שיכול לשפוך אור על האיקונוגרפיה.

לילה לבן הוא כידוע לילה ללא שינה. "בסיפורי המקרא הלילה הוא החושך שקדם לאור", אומרת נוה. "חשיבתו השונה של המוח האנושי בלילה היא מקור לפיוט אך גם לפחדים ולמועקות".
 

נוה משלבת את שתי התפישות בתצוגה מרשימה של עבודות על נייר אורז. היא מציירת רימונים, שהם אלמנט דו-משמעי בחיינו: גם נשק, גם פרי המסמל שפע, וציפורים שצלליתן מאיימת אך גם שופכת רוגע. בכלל, העיסוק בדו-משמעי הוא רכיב בעל חשיבות בעבודותיה. היא מאזכרת את העז והמתוק, את הרך והקשה, את האור והצל, ואומרת שבמקום לצייר את נופו של העולם היא מציירת את צלליו החמקמקים והמופשטים.
 

בין הנושאים שהיא מטפלת בהם ביד אמן רגישה הוא נר הלילה החופי, שנולד מתוך מגדיר צמחי בר. "גר מקרוב בא הוא בארצנו, אורח זר זה התפשט במהירות עצומה כאן, עד כי הפך ממש לאזרח", אומרת ההגדרה. נוה מודה: "לרגע חשבתי שהמגדיר מדבר עלי ולא על נר הלילה". היא נוגעת בנופי ילדות מיטשטשים, ובפרח השושן הצחור המוצג כסדרת עבודות סאבי. זהו מונח באמנות היפנית שבא לתאר את היופי השקט של הדברים שיד הזמן מעמיקה את משמעותם. במרכז הסדרה עומד צלו של הפרח הבודד. "הצל הוא בבואה אפלה, מטושטשת גבולות, חסרת גוף ומשקל. הוא דרכי לתת ביטוי לצדם הרוחני של הדברים", היא אומרת.

 

 

שולה פרומר, "הלילה הוא לבן", ידיעות חולון, 1998

The artist Hanna Naveh brings the duality between light and shadow, between thought and activity to that of the night.

A delicate, fragile, minimalist, dreamy and beautifully painting exhibition is presented at Beit Meirov in Holon. The artist, Hannah Naveh, calls it "White Night" and from her black-and-white paintings, which are also vibrating, and which give a glossary that can shed light on the iconography.

 

A white night is a sleepless night. "In the stories of the Bible, it is the darkness that preceded the light," says Naveh. "The different thinking of the human mind at night is a source of poetry, but also of fears and oppressions."

 

Naveh combines the two concepts of night in an impressive display of works on rice paper. She paints pomegranates, which are an ambiguous element in our lives: weapons, but also fruit that symbolizes abundance. She paints birds whose silhouettes threaten but also show serenity. In general, ambivalence is an important component of her work. She mentions the rough and the sweet, the soft and the hard, the light and the shadow, and says that instead of painting the landscape of the world she paints its elusive and abstract shadows.

 

Among the subjects she deals with as sensitive artist is the beach flower Night Candle, defined as a wild and invasive plant. "It lived close by and came into our country, and this foreign visitor spread so rapidly here that it became a real citizen," says the definition. Naveh admits: "For a moment I thought that the definition was talking about me and not about the Night Candle." The painting touches the blurring of childhood landscapes, and the white lily flower is displayed as a series of ‘Sabi’ works. It is a term in Japanese art that describes the quiet beauty of things that the hand of time deepens their meaning. In the center of the series stands the shadow of the lone flower. "The shadow is a dark reflection, blurry in boundaries, lacking body and weight, and it is my way of expressing the spiritual side of things," she says.

 

 

Shula Frumer, "The White Night," Yediot Holon, 1998

הלילה

הוא לבן

מאת: שולה פרומר
1998