Drawers of Childhood

By: Ora Kraus

2004

חנה נוה, בדומה לחיה רן, הופכת את ימי ילדותה לנושא לציור לאחר מות אמה. העבודות משמשות לה כאמצעי חיבור אל האם. נוה מוצאת דרך מקורית להתוויית קשריה עם אמה בעזרת חפצים כמו פמוטים פשוטים, פיסות תחרה ישנות וסדינים. סדיני האם המתה הופכים למצע הציור. קווים מעוקלים מעטרים סדין מקומט והמראה הוא מראה ציור אבסטרקטי עכשווי, אשר מתוכו נשקפת ילדות החוזרת אל הזיכרון מאי שם לכאן.

בעבודות בהן נשקפת שכונת ילדותה של נוה קיימת גם התייחסות לפן הציבורי, כמו "שיכון עולים" אשר נבנה בחיפזון והתפורר במהירות, שיכון חסר חן ויופי, שקיבל מדייריו תוספות של מחסנים וגדרות, תוספות שהדגישו את השוני בין העולים החדשים והוותיקים. "הסבונים", כפי שכונו אז העולים החדשים, נראים כמתבקשים להשיל מעצמם את עברם, לשכוח את "הסיפור הקטן" משם, ולהסתגל במהירות אל "הסיפור הגדול" ההולך ונרקם כאן.

הפרידה הפיסית ממחוזות ילדותה נעשתה בתוך ימי השבעה למות אמה, ימים של שיבה רגשית, ימים של התבוננות עצמית לאחר שנות ניתוק רגשי. שכונת הילדות של נוה, בצירוף חפציה האישיים של אמה, יוצרים סדרה מטפורית, נוסטלגית מופלאה, הממחישה רגשות ומאורעות מזמן ילדות.

אורה קראוס, "מגירות ילדות", מתוך קטלוג מגירות ילדות, הגלריה העירונית לאמנות, רחובות, 2004

Hannah Naveh, like Chaya Ran, turns her childhood into painting after her mother's death. The works serve as a means of connecting to her mother. Nave finds an original way of illustrating her relationship with her mother with objects such as simple candlesticks, old pieces of lace, and bed sheets. The sheets of the dead mother become the platform of painting. Curved lines adorn a crumpled sheet and the mirror shows a contemporary abstract painting of a childhood that returns to memory from somewhere past to the present.

 

In the works in which Neveh's childhood neighborhood is located, there is also a reference to the public aspect, such as "Housing for Immigrants", which was quickly built and disintegrated quickly, without grace and beauty, and which received additions of storehouses and fences from its residents, additions that emphasized the difference between the new immigrants and the established inhabitants. The "soaps," as the new immigrants were called then, seem to be asked to shed their past, to forget the "little story" from there, and to adapt quickly to the "big story" that is taking shape here.

 

The physical separation from her childhood was made during the seven days after her mother's death, days of emotional return, days of self-reflection after years of emotional detachment. Naveh's childhood neighborhood, along with her mother's personal belongings, create a metaphorical, nostalgic series that illustrates the feelings and events of childhood.

 

 

Ora Kraus, "Drawers of Childhood", from the catalog of childhood drawers, The Municipal Art Gallery, Rehovot, 2004

מגירות
ילדות

מאת: אורה קראוס
2004